#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. 1 טבח שלא הראה סכינו לחכם מה עונשו (בנמצאת סכינו יפה או פגומה)?	"אם נמצאה יפה - אמר רב הונא דמשמתינן ליה.<p dir=""rtl"">נמצאת פגומה - אמר רבא מעבירים אותו ומכריזים על הבשר שהוא טריפה, ורבינא אמר שמקלקלים לו את הבשר שלא יוכל למכרו אפ' לגוי.</p>"	חולין יח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. 2 שן וציפורן האם שוחטים בהם?	"שן - יחידה (כשהיא תלושה) שוחטים בה לכתחילה, אבל בשנים אין שוחטים מפני שחונקים.<p dir=""rtl"">ציפורן - תלושה שוחטים, מחוברת אין שוחטים (כרבי שאין שוחטין במחובר, אבל לר' חייא שוחטין).</p>"	חולין יח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. 3 השחוט במגל יד ובמגל קציר האם שחיטתו כשרה והאם הבשר מטמא כנבלה?	"במגל יד - שחיטתו כשרה (מיהו לכתחילה לא ישחוט שמא ישחט בצד הפגום).<p dir=""rtl"">במגל קציר - באכילה - ודאי אסור, לענין טומאה בדרך הליכתה - ב&quot;ש טמאו וב&quot;ה טיהרו {כפ' ר' יוחנן במשנה}.</p>"	חולין יח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. 'השוחט בתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה, ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה' מה דעתו בשאר טבעות והאם הלכה כמותו?</p><br />	"ר' יוסי בר&quot;י הכשיר אף בשאר טבעות, אבל רב ושמואל פסקו כמותו רק בטבעת גדולה אבל לא בשאר טבעות (לרש&quot;י אין שחיטה כשרה בהם כלל, ולתוס' בעינן שחיטת כל הטבעת ולא די ברוב).<p dir=""rtl"">[מכל מקום לקמן מסקינן הלכתא דלא כריבר&quot;י ורב ושמואל.]</p>"	חולין יח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: 1 עד היכן מקום שחיטה (למעלה) ומתי הוי מוגרמת וכיצד הלכה?	"חכמים סברו שכל השחיטה צריכה להיות בתוך הטבעת ואם יצא נפסלה.<p dir=""rtl"">ריבר&quot;י אמר אפ' רובה בטבעת כשרה וכן נקטו רב ושמואל וכן היה המנהג בבבל, אמנם נהרא נהרא ופשטיה ויש שנהגו כרב נחמן.</p><p dir=""rtl"">העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה ואפ' שחט כולה מעל הטבעת כשרה וכן פסק רב נחמן וכן עיקר להלכה.</p><p dir=""rtl"">אליבא דר&quot;ח בן אנטיגנוס: ר&quot;ל הכשיר בחודא דכובע, קרי עליה ר&quot;י גיסא גיסא. אמר רב פפי משמיה דרבא פגע בחיטי טרפה, וספק אם פגע ונגע או פגע ולא נגע. מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי כשרה (בלא נגע), שייר בחיטי (נגע) טרפה. רב פפא בשם רבא אמר וכן דעת הרבה חכמים שייר בחיטי כשרה, היינו משיפויי כובע ולמטה (היינו פגע ונגע), וכן הלכתא. </p><p dir=""rtl"">&lt;כגר' ופי' רש&quot;י, אמנם תוס' סובר דשייר בחיטי היינו נגע ופגע, ונגע ולא פגע היינו למעלה מן הכובע וברב פפי נפשט דפגע ולא נגע קאמר ובמר בר רב אשי גרס להיפך פגע בחיטי (היינו פגע ולא נגע) טרפה, שייר בחיטי כשרה (וכולם שיטה אחת להם)&gt;.</p>"	חולין יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: כי סליק ר' זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל, מדוע נהג כן?	"הא דרב ושמואל לא ס&quot;ל שהם אמרו כן דיוסף בר חייא אמרה והא מכו&quot;ע גמיר [כששמע את זה רב יוסף בר חייא הקפיד שהוא גמר מרב יהודה דאפ' ספיקי דגברי גריס].<p dir=""rtl"">מצד מנהג המקום שההולך ממקום למקום נותנים לו חומרי מקום דיצא משם, אביי אמר מבבל לא&quot;י אין דין זה, דבני בבל כפופים לבני א&quot;י, רב אשי אמר אפ' תימא דמבבל לא&quot;י נמי נותנים עליו ה&quot;מ בדעתו לחזור אבל אם אין דעתו לחזור אין נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם.</p>"	חולין יח:		
